אם יש דבר מרכזי שיכול לעזור לנו להבין מה התינוק שלנו צריך זו הקשבה פעילה, חוקרת. זמן אותו מייחדים להתבוננות, להקשבה, ופחות לתגובתיות. באמצעות הקשבה חוקרת תוכלו להבין מה התינוק שלכם מבקש ברגע הזה. האם זה אוכל? או שאולי הוא אכל לפני רבע שעה ובעצם הוא עייף? ואולי , אולי הוא רק רוצה להרגיש אותך?
מה יתרחש בעקבות ההקשבה? אתם תוכלו להיות רגועים יותר ולהציע מענה מדויק. ואילו התינוק שלכם ירגיש שצורכיו המדויקים מתמלאים והוא ירגיש בטוח ומסופק, נינוח. ככל שהתינוק שלכם יהיה מווסת ורגוע כך הוא ידע לאותת על הצורך שלו באופן בהיר יותר. הוא יוכל להרגיש בעצמו מתי הוא רעב, מה הוא עייף, מתי הוא זקוק למגע.
זו בדיוק הסיבה לכך שהתינוק נכנס למנח של כפיפה עוברית מיד לאחר הלידה. שם במנח הזה מתקיימים התנאים המאפשרים לו רגיעה ונינוחות. כך, כשהגוף שלו רגוע הוא פנוי לזהות את התחושות הפנימיות שבו ולאותת עליהם.
ואולי אתם שואלים את עצמכם- אבל איך, בתוך החוויה המבלבלת הזו אני אמצא שקט פנימי? התשובה וודאי לא תפתיע אתכם.. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לקחת את הזמן.
אמא, קחי לעצמך זמן להתאושש מההריון ומהלידה, לאפשר לגוף למצוא מחדש את הסדר הפנימי שלו. זמן לתת לעצמך זמן. מאד עוזר להיתמך באנשים הקרובים אליך ולהעזר בהם. לאכול אוכל בריא וטוב שמזין גם את הגוף וגם את הנפש, לאפשר לעצמך לישון. רק עד שתתאוששי ותרגישי מספיק חזקה. בזמן הזה- הגוף שלך לא רק מחלים ומתאושש, הוא מתחיל להתאים את עצמו לצורכי התינוק שלך- מייצר את החלב הנדרש, ממלא את מאגרי האנרגיה שלך. כשאת מוזנת ורגועה, גם התינוק שלך רגוע. את ממלאה אותו והוא ממלא אותך בחזרה. את אוחזת בו, נושמת אותו, מרגישה אותו. הסנכרון הזה מהדהד.
וגם אם כרגע קשה לך לראות את זה קורה, נסי לבטוח בעצמך. אין באמת צורך להצליח במשהו, רק להיות נוכחת. ואולי בין לבין לקחת נשימה עמוקה, להתבונן בתינוק המופלא שאת חובקת ולדעת, בביטחון פנימי מלא, שהכל יהיה בסדר.
ואתה אבא- גם לך מגיע רגע זמן להבין, להכיל, להתמודד עם השינוי. גם אצלך העולם הפנימי סוער וגם אתה זקוק לשקט ולבהירות. ובין לבין, בין זמני התמיכה לזמני השגרה- מצא לך את הזמן לתת לעצמך את הזמן.
