אז אתם בעד או נגד מוצץ? אני ממש בעד. לתינוקות צורך במציצה שאינו קשור ברעב. מציצת המוצץ מרגיעה ומרפה את התינוק בלי התלות בך או באוכל. למעשה התינוק שלכם לומד להרגיע את עצמו באופן עצמאי- קוראים לזה ויסות עצמי. על פי מחקרים יש למוצץ יתרון נוסף- הוא מסייע במניעת מוות בעריסה כאשר התינוק מוצץ אותו בזמן השינה. כאשר משלבים את המוצץ בצורה נכונה היתרונות גדולים.
לפעמים החיבור למוצץ טבעי ומהיר ולפעמים נראה שהתינוק מסרב לקחת אותו. המחשבה הראשונה שעולה לנו היא שהתינוק לא אוהב מוצץ מסוים, אז אנחנו הולכים וקונים מוצץ אחר ובלי שעובר יותר מדי זמן פתאום מגלים שליד השידה של התינוק יש קופסא שמכילה את כל סוגי המוצצים, ואף אחד מהם לא עובד.. אז מה? באמת אף אחד מהמוצצים לא טוב? לא, זה בדיוק מקרה קלאסי של “זה לא את, זה אני..”” הבעיה היא לא במוצץ, הבעיה היא ביכולת של התינוק למצוץ את המוצץ.
מציצה יעילה קשורה במספר תפקודים. יש כמובן את ההיבט הרפלקסיבי אבל בנוסף יש שרירים שצריך להפעיל, יש תחושה פנימית בפה שמאפשרת או לא מאפשרת את התנועה, מיקום ותנועתיות הלשון.
אגב, אותם הדברים בדיוק הם אלה שמשפיעים גם על האכילה- הנקה או בקבוק.
אז כדי לעזור לתינוק שלכם לקחת מוצץ אני ממליצה לעשות עיסוי קצר בתוך הפה לפני הצגת המוצץ. במילים אחרות, ניצור גירוי לשרירים לעבוד ואז נחבר את מוכנות השרירים לתנועת המציצה של המוצץ. בהדרגה התינוק יחזק את שרירי הפה וילמד את פעולת המציצה והמוצץ יהפוך לחברו הטוב ביותר.
מה נצטרך בשביל העיסוי? בד טטרה אותו נכרוך על גבי האצבע וזה הכל.
אחזו את התינוק באחיזת ערסול. אם יש משהו איתכם בבית בקשו ממנו לאחוז את התינוק כשפניו מופנות אליכם. הראש מיושר למרכז. בעדינות עברו עם האצבע מסביב לפה של התינוק מספר פעמים, שימו לב לתנועתיות השפתיים בתגובה. עברו על השפתיים וכשהתינוק מוכן, הכניסו את האצבע עם הטיטול לתוך פיו. עברו בעדינות מתחת לשפה העליונה, באזור הלחי, מתחת לשפה התחתונה ובלחי השנייה. חזרו על התנועה מספר פעמים בעדינות. עברו בעדינות גם על הלשון על כל צדדיה. שימו לב לתנועתיות המשתנה של הפה בתגובה.
ביום העיסוי, הציעו לתינוק את המוצץ, החזיקו אותו למספר שניות בפיו עד אשר תראו שהוא מומץ אותו באופן אקטיבי ועצמאי.
חזרו על התהליך ככל שידרש עד אשר הפה יהיה מוכן והלמידה תוטמע.
