המנח העוברי הוא הבסיס לכל תהליך ההתפתחות המוטורית של התינוק שלכם. הנה כמה דוגמאות לכך:
בעת השהייה במנח העוברי האגן גבוה מהראש. זה קורה בשל העובדה שהירכיים נמצאות מתחת לאגן ולבטן. האגן הגבוה מהראש מייצר תחושה פנימית של משקולת לכיוון הראש, וזה מייצר גירוי פנימי לתינוק להרים את ראשו. לאחר שהרים את הראש הוא יוכל להוריד אותו ולסובב אותו לכל הכיוונים בחופשיות. זו למשל פעולה שהוא לא יוכל לעשות אם הוא שוכב רק על הגב.
תנועת הראש החופשית מתחילה לעודד את ההתפתחות של מערכת שיווי המשקל. אבל לא רק- בתהליך הרמת הראש דרך המנח העוברי מתחזקים גם שרירי העיניים והיכולת לראיית הפרטים והמיקוד מתחדדת. ככל שהתינוק יגדל ויתרומם יותר לגבוה הראייה תתפתח למרחק ולעומק.
גם השרירים באזור הפה מתחזקים בתהליך. שרירי הצוואר והגרון מתחזקים, בית הבליעה ומעברי הנשימה והאכילה נפתחים, הלשון מתמקמת במקומה, השרירים סביב הפה- אלה שמשמשים לאכילה ולדיבור מתחזקים גם כן .
הקרבה של הידיים וכפות הידיים לפנים ולגוף מאפשרת לתינוק לבנות את תיאום היד פה- הוא ילמד להכניס את היד לפה, פשוט כי היא קרובה ואז גם ילווה את התנועה במבט והנה קשר עין יד. כשיגדל מעט הוא יראה חפץ, יושיט אליו את היד, יאחוז אותו ויכניס אותו לפה. זה תיאום מוטורי בין העין ליד, ואם תחשבו על זה תגלו שאין כמעט פעולות שאנחנו עושים במהלך היום שלא כוללות את תיאום העין יד- הקלדה במחשב, אכילה, בישול, קריאת ספר, שימוש בנייד. ומה קורה כשהתינוק שוכב על הגב? הזרועות נפרשות לצדדים ומתרחקות מהגוף. אותה פגישה ספונטנית שהתרחשה בשכיבה על הבטן, לא תוכל להתרחש.
כל שרירי הגוף יתחזקו מהשכיבה במנח העוברי- שרירי הגב, חגרות הכתפיים, הידיים, כפות הידיים. בנייה נכונה של השרירים תשפיע על תהליך ההתפתחות ועל היציבה של התינוק בגילאים מאוחרים יותר.
וכן, כל אלה הם רק חלק מהתפקודים הנבנים דרך הכפיפה העוברית. תפקודים שלא יכולים להבנות בצורה מיטבית דרך שכיבה על הגב- רק משום שהמנח הראשוני שונה.
עכשיו, כל שנותר הוא לעזור לתינוק שלכם להכיר, ולהנות מהמנח.
