זהירות overload!!!
מכירים את הרגע הזה שהנייד שלכם מתריע שהוא התחמם מדי? שהוא ממש צריך שתקררו אותו כי אם לא….?
זה מה שקורה לילד עם קשיי ויסות שמתמודד עם רגישות יתר חושית. במצב הזה, החושים המגורים כל הזמן מוצפים בעוד ועוד מידע.
מידע נחוץ, מידע לא נחוץ, מידע, ועוד מידע, ועוד מידע..
והמידע תוקף את החוויה התחושתית בגוף, מאתגר את מערכת התחושה, מציף את הראייה, מציף את השמיעה.
והילד “מתחמם” ו”מתחמם”
וכל זה קורה לו מבלי שאנחנו או אפילו הוא מבינים מה קורה…
וכמה זה היה מקל עלינו אם תוכנת הגוף והמוח שלו היו משדרים לנו הודעה:
זהירות overload!
כי אז היינו יודעים שצריך לקרר..
אבל לא..זה לא מה שקורה..
מה שקורה הוא שברגע אחד העומס נהיה גדול וחזק מדי מכדי להכיל,
ואז, מגיע גירוי קטן וחסר משמעות- מילה, תחושה, צליל…
והכל מתפוצץ..
העומס הגיע לשיא- ואז נוצר התקף הזעם, הטנטרום..
ובגלל שלא היינו מודעים לכל מה שהלך ונבנה בפנים,
נראה לנו שזה קורה פתאום, משום מקום..
אבל זה קורה ממקום מאד מסויים.
מקום של עומס גירויים שהמוח והגוף לא יכלו עוד להכיל.
לפעמים העומס הזה קבוע, לא מוצא דרכים להתפנות מהגוף,
אז מה הפלא שהילד שלנו עובר מטנטרום לטנטרום לטנטרום?
אז בפעם הבאה שהילד שלכם חווה התפרצות זעם:
היו בחמלה.. הבינו שהגוף שלו פשוט לא יכול היה להכיל יותר..
הגיבו בצורה רגועה, מווסתת, כזו שתשדר לו הגנה וביטחון..
ובעיקר כזו שתעביר לו את המסר שהוא לא לבד בחוויה הכה עוצמתית ומבלבלת זו..
אחכ, כשהשקט יחזור נוכל לנסות לנתח מה היה ואיך נרצה להגיב בפעם הבאה,
אבל זה כבר לפוסט הבא😊
