תינוקות רבים מתקשים לשכב על הבטן בנינוחות. מה שגורם לנו ההורים לא אחת, לוותר. מצד אחד אנחנו ממש רוצים לתת לתינוק את הבסיס ההתפתחותי הנכון ומצד שני רוצים להגן ולגונן עליו מפני הקושי. וזה בדיוק העניין עם השכיבה על הבטן. מצד אחד זהו המנח הכי חשוב לתינוק, כל כך חשוב שלמעשה שום תהליך התפתחותי תקין לא יכול לקרות בלעדיו, ומן הצד השני , זהו גם המנח הכי קשה לו. ובגלל שהוא כל כך קשה, וגורר בעקבותיו התנגדות, לנו קשה להתעקש עליו.
אולי אם נבין למה המנח כל כך חשוב, יהיה לנו קל ביחד להתמודד עם הקושי.
בואו נתחיל מזה שהשכיבה על הבטן היא שכיבה שכרוכה במאמץ, בניגוד לשכיבה על הגב שלא רק שאין בה התנגדות או מאמץ, יש בה התמסרות מלאה של הגוף למשטח. הסיבה העיקרית למאמץ היא העובדה שהתינוק צריך להחזיק את הגוף שלו כנגד המשיכה של כוח הכבידה. כל פעולה שהוא ירצה לעשות- להרים את הראש, לשלוח את היד, להתהפך- תדרוש ממנו להשקיע כוח כדי להצליח לעשות אותה. אם הוא לא ישקיע כוח שרירי- הגוף שלו ישאר נמוך מאד על הרצפה מבלי יכולת להתרומם. ואם הוא לא יתרומם על ידיו, הוא לא יכול לעשות את שלבי ההתפתחות הבאים- להתהפך, להסתובב על צירו, לזחול..
עוד גורם מקשה הוא הראש. הראש הוא החלק הכי כבד בגוף של התינוק והוא מושך את הגוף איתו כלפי מטה. זה קורה כנגד היכולת או הרצון של התינוק להרים ולהחזיק את ראשו מעל הרצפה. השכיבה על הבטן מעוררת אצל התינוק תסכול במיוחד כשהוא רוצה למשל לראות מה קורה סביבו או סתם להניע את ראשו מצד לצד.
ועם כל זאת, דרך השכיבה על הבטן מחזק התינוק את שרירי הצוואר, את שרירי הגב וחגורת הכתפיים ובונה את היציבה שלו- את האופן בו עמוד השדרה שלו יתמוך בגוף. בנוסף, כשהתינוק ירים את ראשו בעודו שוכב על הבטן הוא ירחיק את הסנטר מבית החזה ויאריך שרירים המשתתפים בתהליך האכילה, הבליעה והנשימה. אם ירים את ראשו בעודו שוכב על הגב- הסנטר יתקרב אל בית החזה וכל השרירים שתיארתי ימשיכו להתקצר והתפקוד שלהם יפגע. ניסת פעם לאכול, לבלוע או לנשום כשהסנטר שלכם קרוב לבית החזה?
גם הראייה המרחבית וראיית העומק יתפתחו בשכיבה על הבטן ועוד המון תפקודים שישמשו את התינוק שלכם גם בחייו הבוגרים- כישורי ספורט, יציבה, יכולות למידה, ביטחון עצמי ותחושת ערך ועוד ועוד.
