“מעניין מה יש שם מתחת לכסא”.. שואל התינוק שלכם את עצמו ומיד בורח לשם. כן, הוא זוחל, ומהרגע שהוא זוחל הוא חופשי לחקור את המרחב סביבו. זוהי ראשית העצמאות שלו.
החל מהרגע הזה הוא יכול להגיע לבד כמעט לכל מקום שהוא ירצה. ומה זה אומר לגביכם? שהחל מהרגע הזה אתם לא יכולים להוריד את העיניים ממנו לרגע, זה השלב שבו כל רגע הוא יכול להיות במקום אחר, זה השלב שבו הוא נמשך אחר העולם, ואתם אחריו.
זמן מרגש זה. התינוק שלכם, שעד כה היה תלוי בכם כמעט לחלוטין, מתחיל “לפרוס את כנפיו”.
ישנן הרבה דעות על החשיבות של שלב הזחילה. יש האומרים שמדובר במיומנות הנרכשת על הרצף ההתפתחותי ולכן היא חיונית, יש כאלה שיגידו שאין אף מחקר שמוכיח שהזחילה חשובה באמת, ויש את אלה שאומרים של צורת זחילה באשר היא- תקינה.
ומה אני חושבת?
שהזחילה היא אחת המיומנויות הכי החשובות לתפקוד היומיומי, גם במהלך שנת החיים הראשונה וגם בחיים הבוגרים ואני ממש מקווה שאחרי שתקראו את הכתבה הזו הזה אצליח לשכנע בכך גם אותכם.
בואו נתחיל מזה ששלב הזחילה הוא שלב של נייידות. הרי עד כה התינוק שכב על מזרן הפעילות, לפעמים שכב על הבטן, לפעמים על הגב, התהפך, הסתובב על צירו, אבל היה די במרחב מוגדר. לרוב גם הייתם יכולים ללכת להביא לעצמכם כוס מים ולחזור אליו- והוא נשאר באותו המקום.
שלב הזחילה זה כבר סיפור אחר לגמרי. מיומנות הזחילה מאפשרת לתינוק שלכם לצאת מהמרחב המצומצם למרחב הכללי. באמצעות הזחילה הוא יכול להגיע לכל מקום שרק ירצה מה שמזמן לו המון הזדמנויות מרגשות למידה, לחקירה ולעניין. אלא שפה מסתתרת תובנה עמוקה יותר- באמצעות הזחילה התינוק שלכם מכריז על עצמאות. הוא בוחר להתרחק מאותה “תחנת תדלוק” שהיה קשור אליה ותלוי בה עד כה. הוא בוחר להתרחק מכם. ולבחירה הזו יש משמעות גדולה מבחינתו. עבורו זוהי ראשית עצמאות שנובעת מתוך תחושת ביטחון גדולה. הוא מבין שאתם שם עבורו- מצד אחד משמשי עוגן, “מתדלקים” באהבה או במענה לצרכים אחרים, ומן הצד השני- סומכים עליו ומאפשרים לו להתרחק. הדיסוננס הפנימי המתקיים בו בין הרצון להישאר קרוב ולבין הרצון להתרחק בא על פתרונו. הוא מעז להתרחק ויודע שתהיו שם עבורו לכשיזדקק לכם. במילים אחרות- הזחילה היא צעד בונה אמון בעולם מבחינת התינוק שלכם. וכמה שהאמון הזה חיוני להמשך ההתפתחות שלו לא?
