איזה כיף, סוף סוף יש לך רגע לעצמך.. את אוחזת את התינוק שלך בידיים והוא אוחז את הצעצוע שהוא הכי אוהב. הוא רגוע, משמיע קולות של צחוק ונראה שהוא לגמרי עסוק בשלו. זה בדיוק הזמן להכניס משהו קטן לפה. את מקרבת את הצלחת אליך ובשנייה שבה את מתכננת להכניס ביס לפה את מגלה שלתינוק שלך יש תוכניות לגמרי אחרות. הוא רוצה את האוכל שלך. הוא מושיט את ידיו, מנסה גם עם רגליו, אוחז בידיים שלך ומנסה להכניס לפה שלו את מה שממש לפני רגע תכננת להכניס לפה שלך…. זה הרגע שבו את מתחילה להרגיש שלא נעים לך לאכול לידו.. זה הרגע שבו הוא מנסה לבשר לך..”אמא, גדלתי, אני רוצה אוכל של גדולים”
המעבר למזון מוצק הוא שלב מאד משמעותי בתהליך הגדילה וההתפתחות של התינוק. עוד שלב בכניסה לעולם המבוגרים. זהו שלב שממשיך להגדיר את מערכת היחסים שתרקם בינו לבין האוכל. ועד כמה שזהו שלב טבעי הוא מאתגר את כל מערכות הגוף. חושף את הגוף לפעולות מוטוריות חדשות- מבחינת פעולות הפה, הידיים, תהליכי הבליעה. המזון החדש מאתגר את מערכת העיכול שנחשפת למזונות בעלי הרכב שונה, מרקמים וטעמים מגוונים וכעת נדרשת לפעולות פירוק וספיגה מורכבות יותר.
על מנת להבטיח שהמעבר למזון מוצק יהיה נעים וקולח, כדאי לוודא ש:
התינוק בגיל המתאים לחשיפה- שישה חודשים. החל מגיל זה מערכת העיכול עוברת שינוי והבשלה המכינים אותה למעבר למזון מוצק. בשל העובדה שמערכת העיכול חווה שינוי משמעותי נרצה לוודא שהיא מתפקדת בצורה מיטבית. זה אומר- יציאות תקינות, ללא אי נוחות, גזים או כאבי בטן תדירים. זה נכון, לעתים בעקבות החשיפה למזון מסויים עלול להתפתח כאב בטן או גזים אבל אז נדע מה הגורם הספציפי. בעת המעבר למזון מוצק נרצה לוודא שהמערכת מוכנה וטוב לה.
משקל התינוק תקין- עלייה תקינה במשקל מעידה על התפתחות וגדילה תקינים. לכל תינוק יש קצב גדילה משלו אך מה שנרצה לראות זה עלייה מתמדת במשקל מרגע הלידה כשהממוצע יהיה סביב הכפלת משקל הלידה לקראת חצי שנה. זה לא המשקל המדויק, אלא המגמה הברורה ועליה צריך לשים את הדגש.
דפוסי אכילה קבועים פחות או יותר- התינוק אוכל במרווחים קבועים לאורך היום. למה זה ככ חשוב? כי כך התינוק מכיר וקשוב לתחושות הרעב והשובע שלו, ובתוך הסדר הכללי נוכל לבסס ארוחות מוצקים בשעות קבועות של היום.
