למרות שכל התינוקות עוברים תהליך התפתחות דומה, הם נבדלים זה מזה בהבטים שונים- בטמפרנט, במרכיבי ההתפתחות, בקצב.. ההבדלים ישפיעו על התפקוד היומיומי ועל תהליכים שונים, ובינהם תהליך ההסתגלות למסגרת.
הנה כמה הבטים שעלולים להשפיע על תהליך ההסתגלות:
- עיכוב התפתחותי מוטורי- עלול להקשות על הילד להשתלב בקבוצה תואמת גילו. אם למשל הילדים בקבוצת הגיל אליו נכנסתם כבר זוחלים, והתינוק שלכם עדין לא, זה עלול להקשות על תהליך ההסתגלות. היכולת לנוע ממקום למקום, לחקור את המרחבים השונים בגן, לשחק, אולי התלות המוגברת במטפלת שלא תמיד יכולה להיות זמינה- כל אלה מהווים אתגר. ולכן, הדבר הראשון שאני ממליצה עליו הוא לתת מענה לעיכוב טרם ההכנסה למסגרת או תוך כדי הקליטה.
- חוסר עקביות בסדר יום- שינה מסודרת, זמני אכילה קבועים, זמני משחק או שכיבה עצמאית על המשטח מייצרים לילד סדר פנימי המאפשר לו לנהל את משאביו באופן מווסת. גם במעון סדר היום מבוסס על מנגנונים אלה ולכן ככל שהתינוק יגיע למסגרת כשיש לו סדר יום פחות או יותר מאורגן, כך ההסתגלות תהיה קלה ומהירה יותר.
- קשיים בויסות החושי- ילדים המראים קושי במערכות הויסות החושי זקוקים לסדר ושגרה. הם אוהבים שהגירויים שמגיעים אליהם ידועים מראש. כך הם יודעים כיצד להתמודד ולהתארגן. כניסה למסגרת חדשה מציעה סדר יום לא מוכר, גירויים חדשים ואלו עלולים לייצר הצפה ולעורר מתח. בעוד שהסביבה הביתית מוכרת, הסביבה החדשה דורשת הרבה משאבים פנימיים לצורך ההתמודדות. זו הסיבה שפעמים רבות ילדים עם קשיי ויסות יכולים שלא להראות קשיי ויסות בבית אבל מראים אותם במסגרת בה יש עומס גירויים. כדי שיתקיים ויסות חושי ההתפתחות המוטורית צריכה להיות תקינה (לא מעוכבת מדי ולא מהירה), וסדר היום צריך להיות מובנה.
