החל מהרגע שהתינוק שלכם יתחיל לזחול, הזחילה תלווה אותו 7-8 חודשים לפחות, עד אשר ההליכה תתבסס ותחליף את הצורף להתנייד בזחילה. אי אפשר לבטל את החשיבות של משהו שמשרת את התינוק כל כך הרבה זמן. בזמן הזה נבנות הרבה מאד מיומנויות ובינהן- חיזוק שרירי הגוף (הידיים, הרגליים, הגב, שרירי חגורת הכתפיים, שרירי האצבעות), ביסוס יציבת הגו- שרירים רבים שלא מתחזקים בדרכי התקדמות אחרות.

זו הפעם הראשונה שהתינוק מתנסה בתנועה מרחבית וכזו המשלבת תנועות א- סימטריות- יד ימין ורגל שמאל ולהיפך. למעשה החל משלב זה התינוק שלכם לומד דפוסי תנועה שילוו אותו במגוון מאד רחב של תפקודים הפועלים על פי דפוס התנועה של הזחילה- הליכה, ריצה, דילוג, טיפוס.

מערכת שיווי המשקל עוברת שלב נוסף בהתפתחות שלה ולומדת להתמודד עם צמצום המגע של הגוף במשטח והתנועה במרחב. זוהי הכנה הדרגתית לשלבים הבאים של צמצום נוסף בנקודות המגע עם המשטח- שלב ההליכה על ארבע, שבו התינוקות מנתקים את הברכיים והרצפה, וכמובן שלב ההליכה, אז כל הגוף נתמך על שתי נקודות מגע בלבד- שתי כפות רגליים. ומה אחכ? שלב הריצה- בו לרגעים ספורים כל הגוף נשען על רגל אחת בלבד ולסיום- שלב הניתור שלרגעים שתי הרגליים נתקות לגמרי מהרצפה. כדי שמערכת שיווי המשקל תדע לתמוך בכל התהליך הזה בצורה טובה היא צריכה להתפתח באופן הדרגתי.

גם המרחב הכללי גדל עם הזחילה ואיתה היכולת להתנהל במרחב. שדה הראייה מתרחב ואיתו ראיית המרחק והעומק. כעת התינוק צריך לתאם בין הראייה לתנועה (הכנה ליכולת שלו לקרוא ולכתוב בשל התנועה של העיניים או לקרוא שלטים בתנועה). כמובן שהמרחב החדש מזמן אתגרים חדשים הדורשים להתאים את הגוף למרחבים משתנים (מתחת לשולחן, מעל מדרגה, בתוך מסדרון צר או חדר רחב)- תנועת הגוף משתכללת ואיתה הקואורדינציה.

ובתוך התנועה במרחב, פתאום מגלה התינוק משהו מעניין על המשטח. הוא נעצר, מנסה לאחוז בו, לגעת בו, למשש- זו הדרך שלו לפתח את אחיזת הפינצטה ולשכלל את מיומנויות תיאום העין יד והמוטוריקה העדינה.

שלב הזחילה למעשה מעודד שימוש בהמון מערכות ואיברים ומלמד את התינוק שלכם קואורדינציה. קואורדינציה בין איברים, ובין איברים וחושים, בין צידי הגוף והמוח. קואורדינציה שתהפוך המון תפקודים שלו לאוטומטיים יעילים ואיכותיים.